לכל צער - פרק כב
![](images/icons/reads.jpg)
Update Required
To play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.
![](images/icons/arrow_right.png)
![](images/icons/arrow_left.png)
![<b>אילת</b>. גמטריא של אמת וזה הכוונה, למנצח בימי מרדכי על שהדר קבלוה שהוא רמז על תורה שבעל פה וזה אמונת חכמים מקור נס של פורים (יוסיף תהלות).<br/>](images/icons/info.jpg)
(א)
לַמְנַצֵּחַ עַל-אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד:
![<b>אלי אלי למה עזבתני</b>, הטעם כי רחוק מישועתי אני מקוה לישועה רחוקה רק לשנה הבאה בירושלים והם דברי שאגתי (בן איש חי). או נאמר דברי שאגתי כמו שגגותי כי מרוב צרה אני ח"ו תמה על דרכי הבורא, ומטעם זה רחוק מישועתי (המלקט).<br/><b>אלי אלי</b> שני פעמים כמו ד' ד', ד' קודם שחטא וד' אחר שחטא שאני מאמין בך (רבי חיים ויטאל).<br/><b>רחוק מישועתי</b>. הנה בכתובות קאמר שאונס וצעקה אינו מועיל אלא אם יש לה מושיע אבל באונס של מלך שאין לה מושיע לא מצריך צעקה שאף בצעקה אין לה מציל, וזהו מה שאמרה אסתר רחוק מישועתי ולפיכך מה מועיל שאגתי, ודו"ק (פנים יפות).<br/><b>רחוק מישועתי</b>. כי הישועה הוא דבר מכוסה שצריך לבטוח ולהאמין שהיא כבר כאן, וזהו ענין מצמיח ישועה שישועה צומחת ואף שסוף הישועה כהרף עין ונגלית בפעם אחת מ"מ מקודם עשתה כבר פעולה מתחת עיני הבריות וזה ענין שהקב"ה מקדים רפואה למכה, ודו"ק (שמעתי מר' יהושע שוורץ שליט"א).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ב)
אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי:
![<b>אלהי אקרא</b>. כיון שהקב"ה מלך ואין עצה להימלט ולבקש מאחר ח"ו אז מוכרח שאשנה תפילתי בלילה ועוד לא דומיה כל זמן שלא נענתי (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ג)
אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא-דוּמִיָּה לִי:
![<b>ואתה קדוש יושב תהלות ישראל</b>. רוצה לומר מה שהקב"ה מעכב הגאולה כי אין ישיבה אלא לשון עכבה, וזהו תהילות ישראל, כ"א יבא המשיח וישראל אינם ראויים ח"ו יהא המציאה של משיח כמו עקרב, וז"ש בגמרא שלשה דברים באים בהיסח הדעת מציאה משיח עקרב, ר"ל הכל קאי על משיח, שאם ישראל יהיו ראויים תהא ביאת המשיח כמו מציאה ואם לאו ח"ו יהיה כמו עקרב, ולזה הקב"ה רוצה שישראל יעשו תשובה שלימה (ארץ החיים).<br/><b>יושב תהלות ישראל</b>. מה שאדם פוגש חברו ופורס בשלומו והשני עונה לו ב"ה זהו ישיבת של הקב"ה בעולם. וכן מסופר על הבעש"ט ששמע פעם יהודי מקשה ממה הקב"ה חי (כביכול), ותירץ לו יהודי שני, יושב (אז יושב היה משמעות של חי בצל מישהו) על ידי תהלות ישראל (בעש"ט).<br/>עיין ברש"י ספר הפרדס שפירש כאן לשון יושב בלשון מחכה ומצפה ודו"ק.<br/>](images/icons/info.jpg)
(ד)
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל:
![<b>בך</b>. בכ"ב אותיות שבתורה בטחו אבותינו (המלקט).<br/><b>בך בטחו</b>. כי לא שינו את שמם ואת לשונם. (ספורנו).<br/><b>בטחו</b>. פעמיים, לומר שאף שבטחו ולא נענו חזרו ובטחו, וזה בטחון אמיתי (המלקט).<br/><b>ותפלטמו</b>. ולא מפלטנו כי המ' מראה שלא היתה הגאולה שלימה כמו תביאמו ע"ש (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ה)
בְּךָ בָּטְחוּ אֲבתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ:
(ו)
אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא-בוֹשׁוּ:
(ז)
וְאָנכִי תוֹלַעַת וְלֹא-אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם:
(ח)
כָּל-ראַי יַלְעִגוּ לִי יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ ראשׁ:
(ט)
גּל אֶל-יְהוָה יְפַלְּטֵהוּ יַצִּילֵהוּ כִּי חָפֵץ בּוֹ:
(י)
כִּי-אַתָּה גחִי מִבָּטֶן מַבְטִיחִי עַל-שְׁדֵי אִמִּי:
(יא)
עָלֶיךָ הָשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם מִבֶּטֶן אִמִּי אֵלִי אָתָּה:
(יב)
אַל-תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי-צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר:
(יג)
סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי:
(יד)
פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם אַרְיֵה טרֵף וְשׁאֵג:
(טו)
כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל-עַצְמוֹתָי הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי:
(טז)
יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כּחִי וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי וְלַעֲפַר-מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי:
(יז)
כִּי-סְבָבוּנִי כְּלָבִים עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי:
![<b>אספר כל עצמותי</b>. חז"ל דרשו כל המזמור על אסתר וכיון שאמר דוד כל עצמותי תאמרנה (פרק לה) גם היא אמרה אספרה כל עצמותי, כל רמ"ח איברי והכינה עצמה באופן כי שפך ד' רוחו עליה. רמ"ח תיבות שבמזמור זה כנגד רמ"ח איבריה להורות כי אין אבר מאיבריה רק מרוח הקודש, ואינו רחוק שירמוז כמו כן אספר כל עצמותי לשון בהירות וספירות כהא דאמרינן בספר הזהר השמים מספרים כבוד אל מה מספרים אי תימא כמאן דמישתעי סיפור דברים לאו הכי אלא דנהרין ונצצין וככה אספר כל עצמותי לבטל כל הקליפות הנזכר למעלה כי סבבוני כלבים וגו' ולכן צריך להזהירם ולהנהירם (רבינו אליעזר מגרמיזא בספרו שערי בינה).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יח)
אֲסַפֵּר כָּל-עַצְמוֹתָי הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ-בִי:
(יט)
יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל-לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל:
(כ)
וְאַתָּה יְהוָה אַל-תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה:
(כא)
הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד-כֶּלֶב יְחִידָתִי:
(כב)
הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי:
(כג)
אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ:
(כד)
יִרְאֵי יְהוָה הַלְלוּהוּ כָּל-זֶרַע יַעֲקב כַּבְּדוּהוּ וְגוּרוּ מִמֶּנוּ כָּל-זֶרַע יִשְׂרָאֵל:
(כה)
כִּי לֹא-בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא-הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ:
(כו)
מֵאִתְּךָ תְהִלָּתִי בְּקָהָל רָב נְדָרַי אֲשַׁלֵּם נֶגֶד יְרֵאָיו:
(כז)
יאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ יְהַלְלוּ יְהוָה דּרְשָׁיו יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד:
(כח)
יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל-יְהוָה כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל-מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם:
(כט)
כִּי לַיהוָה הַמְּלוּכָה וּמוֹשֵׁל בַּגּוֹיִם:
(ל)
אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ כָּל-דִּשְׁנֵי-אֶרֶץ לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל-יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה:
(לא)
זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר לַאדנָי לַדּוֹר:
![<b>יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה</b>. ע"ד שכתבו המפרשים ז"ל איך בעל תשובה מתקבל הלא קי"ל (פסחים עג ב) נראה ונדחה אינו חוזר ונראה, ותרצו שבעל התשובה נעשה כבריה חדשה וא"כ ימים הראשונים יפלו, וז"ש יבואו ויגידו צדקתו שיחזרו בתשובה ויבואו מן הס"א ויגידו צדקתו יתברך, וא"ת והלא נראה ונדחה אינו חוזר ונראה, לז"א לעם נולד כי עשה שהיא כבריה חדשה שנולדו ונעשו בריות מחדש ודו"ק, וזש"ה (תהילים ב) אספרה אל חק, וא"ת והלא נראה ונדחה אינו חוזר ונראה לזה אמר ד' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך שנעשה כבריה חדשה, ודו"ק (בן איש חי).<br/>](images/icons/info.jpg)
(לב)
יָבאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה:
קראת? שתף חברים