לתמים שיש לו שונאים - פרק מא
![](images/icons/reads.jpg)
Update Required
To play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.
![](images/icons/arrow_right.png)
![](images/icons/arrow_left.png)
(א)
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד:
![<b>אשרי משכיל אל דל</b>. דל כוונתו לעני בדעת, ומשכיל אל דל זה המלמדו תורה ומוסר, ועל ידי זכות זה ימלטהו ד' למלמד, ועיין זוה"ק (ספורנו).<br/><b>משכיל אל דל</b>. כלומר מסביר לו למה הוא ברעה ומגלה לו עוונותיו, כגון עניות על ידי שמזלזל בנט"י או זורק פירורי פת, ודו"ק (יוסף תהלות).<br/><b>ביום רעה</b>. כלומר ביום שהנותן הוא עצמו ברעה מ"מ הוא משכיל אל דל, ודו"ק (מהר"א הכהן).<br/><b>אשרי משכיל אל דל</b>. כתב בספר גנזי שלום (דף סד ע"א) שהשכינה נקראת דל, והנה אמרו שכשיתפלל אדם ורוצה שתפילתו תהא נשמעת צריך שיתפלל על צערא דשכינתא, וזה כוונת הכתוב אשרי משכיל אל דל כלומר שמתפלל על צערא של השכינה, אז ביום רעה כשיתפלל כשיהא בצער ימלטהו ד' כי המתפלל על צער השכינה תפילתו נשמעת (שם משמעון).<br/><b>דל</b>. מספר קטן ז', ומתברך בז' ברכות, א) ימלטהו ד', ב) ד' ישמרהו, ג) ויחיהו, ד) יאושר בארץ, ה) אל תנחהו בנפש אויביו, ו) יסעדנו על ערש דוי, ז) כל משכבו הפכת בחליו (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ב)
אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל-דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְהוָה:
![<b>ד' ישמרהו ויחיהו</b>. הטעם מדה כנגד מדה כי מי שגרם לבא לעניות הקב"ה שונאו, ומי שבא ומוציאו מעניותו הקב"ה מטעם זה אוהבו (יוסף תהלות).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ג)
יְהוָה יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ וְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ וְאַל-תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ איְבָיו:
![<b>ד' יסעדנו</b>. ענין החולה הוא שאור החכמה נסתלק ממנו ומעשר ספירת יו"ד חכמה נתהפך לערש, ומיוד נעשה דוי, וזה סוד מ"ש האריז"ל שמזון החולה בא מן החכמה, וזהו ד' יסעדנו והוא מיו"ד של השם (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ד)
יְהוָה יִסְעָדֶנּוּ עַל-עֶרֶשׂ דְּוָי כָּל-מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ:
![<b>רפאה נפשי</b>. רפואת הנפש, כי בכפרת עוון יתרפא גם הגוף (רד"ק).<br/><b>רפאה נפשי כי חטאתי לך</b>. ואם לא תרפאני איך אשוב כי לא תחפוץ במות הרשע (המלקט).<br/><b>רפאה נפשי</b>. למדתי בשעת חולי שכל העולם הזה מלא חנופה ושאוהבי המה רמוני, וזה גם הפכת בחליו שנודעתי מה בלבם של אוהבי (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ה)
אֲנִי-אָמַרְתִּי יְהוָה חָנֵּנִי רְפָאָה נַפְשִׁי כִּי-חָטָאתִי לָךְ:
![<b>רע לי</b>. גמטריא קרי כלומר ע"י טומאת הברית שחטא בבת שבע נחלה ועי"ז ימות בעולם הזה ואבד שמו לעולם הבא (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ו)
אוֹיְבַי יאמְרוּ רַע לִי מָתַי יָמוּת וְאָבַד שְׁמוֹ:
(ז)
וְאִם-בָּא לִרְאוֹת שָׁוְא יְדַבֵּר לִבּוֹ יִקְבָּץ-אָוֶן לוֹ יֵצֵא לַחוּץ יְדַבֵּר:
(ח)
יַחַד עָלַי יִתְלַחֲשׁוּ כָּל-שׂנְאָי עָלַי יַחְשְׁבוּ רָעָה לִי:
(ט)
דְּבַר-בְּלִיַּעַל יָצוּק בּוֹ וַאֲשֶׁר שָׁכַב לֹא-יוֹסִיף לָקוּם:
![<b>גם איש שלומי</b>. הענין כי עשיו נולד במקום דוד על ידי חטא, עיין מדרש תלפיות. וזה כוונת הפסוק, האויב עשיו גמטריא שלומי, אשר בטחתי בו, שנשבע ליעקב על בכורתו. אוכל לחמי, יאכל לחם ונזיד עדשים. הגדיל עלי עקב, כלומר היא רצה לקחת מקומי, והוא אוחז בעקב עשו (המלקט).<br/><b>גם איש שלומי</b>. מרמז על אחיתופל שהיה אבי אביו של בת שבע וקרוב לו, והיה חבר בלימודו ודוד הוי גליא מסכתא. וכך פירוש הפסוק, גם איש שלומי ממשפחתי, אוכל לחמי שנהנה מתורתי, הגדיל עלי עקב, ששם אחיתופל מחובר משני חלקים אחי ותופל, לשון ראשון אהבה ורעות ולשון שני של הלשנה, והוא הגדיל העקב דהיינו סוף התיבה והלשין עלי, ודו"ק (בן איש חי).<br/>](images/icons/info.jpg)
(י)
גַּם אִישׁ-שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר-בָּטַחְתִּי בוֹ אוֹכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב:
(יא)
וְאַתָּה יְהוָה חָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי וַאֲשַׁלְּמָה לָהֶם:
![<b>בזאת ידעתי</b>. כי הנה כשהייתי חולה ראיתי שהחולי לא ביטל אותי מלעסוק בתורה והבנתי שאלו הם יסורים של אהבה כיון שאין בהם ביטול תורה. ור"ת של הפסוק הוא בכל כחי אביע כלומר בכל כוחי אני יכול להתפלל ולחבר ארבע עולמות שהם ר"ת אבי"ע ומזה ג"כ ראיה שאביע תפילתי והיא שלימה והיסורין הם יסורין של אהבה, ודו"ק (חזה ציון).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יב)
בְּזאת יָדַעְתִּי כִּי-חָפַצְתָּ בִּי כִּי לֹא-יָרִיעַ איְבִי עָלָי:
![<b>ואני בתומי</b>. כלומר כשתשלים שמי עם יו"ד ויהיה דויד מלא, אז ותציבני לשון מלכות לפניך לעולם, ודו"ק (בן איש חי).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יג)
וַאֲנִי בְּתֻמִּי תָּמַכְתָּ בִּי וַתַּצִּיבֵנִי לְפָנֶיךָ לְעוֹלָם:
(יד)
בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:
קראת? שתף חברים