ליצר הרע - פרק נט
![](images/icons/reads.jpg)
Update Required
To play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.
![](images/icons/arrow_right.png)
![](images/icons/arrow_left.png)
(א)
לַמְנַצֵּחַ אַל-תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל וַיִּשְׁמְרוּ אֶת-הַבַּיִת לַהֲמִיתוֹ:
![<b>הצילני מאויבי</b>. הנה יש ד' סיבות לרציחה, א) מטעם קנאה, ב) מטעם אומר מותר כדי להציל אחרים, ג) מטעם תאוה כשרוצה לגזול ממנו, ד) מטעם מזל דמים שהוא שופך דם. ועל זה אמר דוד המלך הצלני מד' כיתות אלו. הצילני מאויבי, אלו שמצד קנאה ונקמה. <b>ממתקוממי תשגבני</b>, אלו ההורגים מטעם משפט שאומר מותר. הצילני מפועלי און, אלו ההורגים מטעם תאוה. ומאנשי דמים הושיעני, אלו ההורגים ממזלם שהם שופכי דמים ודו"ק (מהר"ן יחייא).<br/><b>הצילני מאויבי</b>. הנה יש אויבים שהם המקטגים והם המדות הרעות והעבירות שהאדם עבר, והם גורמים לאויבים מבשר ודם לנקום מן האדם. ועפ"ז זה יתבאר הפסוק, הצילני מאויבי, בשר ודם, ע"י שממתקוממי תשגבני, כלומר אתה הקב"ה בעצמך תדון אותי, ודו"ק (ארץ חיים).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ב)
הַצִּילֵנִי מֵאיְבַי אֱלֹהָי מִמִּתְקוֹמְמַי תְּשַׂגְּבֵנִי:
(ג)
הַצִּילֵנִי מִפּעֲלֵי אָוֶן וּמֵאַנְשֵׁי דָמִים הוֹשִׁיעֵנִי:
![<b>כי הנה ארבו לנפשי</b>. מדובר על העוונות שסיבבו שהוא יהיה נרדף ועל זה אמר שזה לא מצד פשע כי ח"ו לא פשעתי כנגד הקב"ה וגם לא מצד חטא כי ד' רחום וחנון מכפר על השוגג ואינו מביא אויבים על זה אלא מצד עוונותי ודו"ק (מהר"ם אלשיך).<br/><b>לא פשעי ולא חטאתי</b>. כלומר שהם לא יתאספו לפניך להדיחני מהשגחתיך ודו"ק (ר זלמן מווילנא שושני לקט).](images/icons/info.jpg)
(ד)
כִּי הִנֵּה אָרְבוּ לְנַפְשִׁי יָגוּרוּ עָלַי עַזִּים לֹא-פִשְׁעִי וְלֹא-חַטָּאתִי יְהוָה:
(ה)
בְּלִי-עָוֹן יְרֻצוּן וְיִכּוֹנָנוּ עוּרָה לִקְרָאתִי וּרְאֵה:
![<b>ואתה</b>. כלומר מפני ד' טעמים צריכים להחיש גאולה, א) מפני שם הוי"ה כי הוא בעל הרחמים, ב) בשם אלהים כי מלאה סאתם, ג) צבאות, שהקב"ה רוצה בקיום העולם ולא בהשחתתו, ד) אלהי ישראל, מתוך שכל הנוגע בהם כנוגע בבת עינו. ומכל זה הקיצה (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ו)
וְאַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָקִיצָה לִפְקד כָּל-הַגּוֹיִם אַל-תָּחֹן כָּל-בּגְדֵי אָוֶן סֶלָה:
![<b>ישובו לערב יהמו ככלב</b>. כי הנה ככלב השב על קיאו כלומר שאינו מרגיש בטעותו ובמה שקצה כך הם אינם שבים לעת ערב כאשר נטו צללי ערב וכולם עושים חשבון הנפש (המלקט).<br/><b>ישובו לערב יהמו ככלב</b>. שהעונש מספרי לשון הרע ישובו בגלגול לערב אחרי מיתתם ככלב (משכיל לאיתן).<br/><b>ישובו לערב</b>. בעת תשובה אבל מטעם שיהמו ככלב רק על מזונותם ולא שמו בטחונם בו וממשיכים ויסובבו עיר לפרנסתם ודו"ק (חתם סופר).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ז)
יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר:
(ח)
הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם חֲרָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם כִּי מִי שׁמֵעַ:
(ט)
וְאַתָּה יְהוָה תִּשְׂחַק-לָמוֹ תִּלְעַג לְכָל-גּוֹיִם:
![<b>עזו אליך אשמרה</b>. כלומר מעזותם יש ללמוד ולשמור אליך לעבדך וכמו מאויבי תחכמני (שערי חיים).<br/><b>עזו</b>. כלומר כיוון שאני יודע שאתה נתת לו את העוז אז אינני מתנגד בו אלא מחכה. או נאמר, עוזו שנתתו בקצבה אני מחכה שיגמר ודו"ק (רשר"ה).<br/>](images/icons/info.jpg)
(י)
עֻזּוֹ אֵלֶיךָ אֶשְׁמרָה כִּי אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי:
![<b>אלהי חסדי</b>. יש קרי וכתיב כי מי שהקב"ה רוצה להצילו מפורענות מזמין לו אותו זמן חסד לעשות וזה חסד ובאמת זה חסדו של הקב"ה וזה ביקש דוד המלך שיזמן לו הקב"ה קודם שתבוא אליו איזה מלחמה ובזכותה ינצח במלחמה (אורח לחיים).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יא)
אֱלֹהֵי חַסְדִּי יְקַדְּמֵנִי אֱלֹהִים יַרְאֵנִי בְשׁרְרָי:
![<b>אל תהרגם</b>. נראה לפרש לצד הטוב, אל תהרגם פתאום כי לא יספיקו לעשות תשובה אלא תניעם והגלות תביא להם הרהורי תשובה (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יב)
אַל-תַּהַרְגֵם פֶּן-יִשְׁכְּחוּ עַמִּי הֲנִיעֵמוֹ בְחֵילְךָ וְהוֹרִידֵמוֹ מָגִנֵּנוּ אֲדנָי:
![<b></b> ידוע שמה שאדם נכשל בשקצים ורמשים הוא מטעם לשה"ר, וזהו סדר הפסוקים חטאת פימו אכילת שקצים ורמשים בשוגג מטעם דבר שפתימו מטעם לשה"ר וכל זה כי ילכדו בגאונם מזה ומאלה ומכחש יספרו (בן איש חי).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יג)
חַטַּאת פִּימוֹ דְּבַר-שְׂפָתֵימוֹ וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם וּמֵאָלָה וּמִכַּחַשׁ יְסַפֵּרוּ:
![<b>כלה</b>. כלומר כלה שר שלהם כלה לאומה ואינמו והיא נאבדת משא"כ וידעו כי אלוהים משל ביעקב כלומר כיוון שהקב"ה בעצמו הוא מושל שלהם כשם שהקב"ה אינו כלה כך אין ישראל כלים ודו"ק (יוסף תהלות).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יד)
כַּלֵּה בְחֵמָה כַּלֵּה וְאֵינֵמוֹ וְיֵדְעוּ כִּי-אֱלֹהִים משֵׁל בְּיַעֲקב לְאַפְסֵי הָאָרֶץ סֶלָה:
(טו)
וְיָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר:
![<b>המה יניעון</b>. כי התנועה והמאכל תלויים זה בזה, כי התנועה מרבה תאות האוכל ואם אינם שבעים אז אין להם חשק להתנענע ולנום (ר' עזריה פיגו). ומענין שאופנת ההתעמלות נתעוררה בזמננו בדור של תאוה מופרזת. או נאמר, שיש שני מיני תאוות, א' תאות האוכל וע"י זה מתיגעים ב' תאות שינה (המלקט).<br/><b>המה יניעון לאכול</b>. כלומר בשביל אכילתם נעשים רשים וצריכים לגלות אבל אם לא ישבעו שאוכלים מעט ינוחו בשלום וכדאמרי אינשי מאן דאכיל אליתא טשי בעליתא, וכן מאן דאכיל קקולי אקקלי דמתא שכיב (יוסף תהלות).<br/>](images/icons/info.jpg)
(טז)
הֵמָּה יְנִיעוּן לֶאֱכל אִם-לֹא יִשְׂבְּעוּ וַיָּלִינוּ:
![<b>ואני אשיר עוזך</b>. כלומר כיוון שהנס נעשה בזכותי מותר לי לומר שירה ודו"ק (נאוה תהלה).<br/>טוב לומר פסוק זה ג' פעמים ישר והפוך ויש בו סוד גדול (מהר"ש ויטאל יוסף תהלות).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יז)
וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי-הָיִיתָ מִשְׂגַּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר-לִי:
(יח)
עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי-אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹהֵי חַסְדִּי:
קראת? שתף חברים