לאריה - פרק צ
![](images/icons/reads.jpg)
Update Required
To play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.
![](images/icons/arrow_right.png)
![](images/icons/arrow_left.png)
![<b>תפילה למשה איש הא'</b>. על ידי תפילותיו נעשה איש הא' (המלקט).<br/><b>תפילה למשה</b>. י"א מזמורים שאמרם משה, כנגד י"א סממני הקטורת שהם נמשלים לכלל ישראל, וכמו י"א כוכביא וכנגד ו"ה שבסוף שם הו' (המלקט).<br/><b>למשה איש הא'</b>. ר"ת לאה וס"ת משה (מנחת כהן).<br/><b>איש הא'</b>. כלומר על דרך אם הרב דומה למלאך ד' צבאות תורה יבקשו מפיהו ומפרש ההפלאה שאין הרב מבקש כלום ממנו כמלאך ד' צבאות ואף לא כבוד אז תורה יבקשו מפיו ואם לאו אז תורתו לא תצלח, ולפיכך נקרא משה איש הא' שלא ביקש שום דבר בשבילו, וכמו מלאך שנקרא א' (בעל שערי חיים עיין ליקוטי בתר ליקוטי).<br/><b>ד' מעון אתה היית לנו</b>. כלומר קודם שנברא האדם הנשמה היית אתך ואז גזרת תשב אנוש עד דכא כלומר שתרד הנשמה בעולם השפל הזה ואחר כך אמרת שובו בני אדם אל ה' (ר"מ מפרעמישלן).<br/>](images/icons/info.jpg)
(א)
תְּפִלָּה לְמשֶׁה אִישׁ-הָאֱלֹהִים אֲדנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדר וָדר:
![<b>בטרם הרים</b>. קודם לידת האבות שנקראים הרים (חזה ציון).<br/><b>בטרם הרים ילדו</b>. כלומר קודם הלידה אתה מכיר את בוראך, עיין נדה דף ל' שמשביעין אותו תהי צדיק וכו' (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ב)
בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעוֹלָם עַד-עוֹלָם אַתָּה אֵל:
![<b>עד דכא</b>. נוטריקון דירה נאה, כלים נאים, אשה נאה. ופי' דירה נאה במחשבת הלב, כלים נאים באברים, אשה נאה בנשמת אדם, ובזה וודאי מרחיבין דעתו של אדם להתקבל בתשובה (רמ"ע מפאנו).<br/><b>תשב אנוש עד דכא</b>. כלומר על ידי ענוה ומעביר על מידותיו מרחיק שלא לסבול כל יסורי התשובה (חומת אנך).<br/><b>תשב אנוש עד דכא</b>. עד מלשון הסרה ותשובה מסירה עונש ויסורי דלות ועניות (משמרת אתמר בשם החוזה מלובלין).<br/><b>תשב אנוש עד דכא</b>. כלומר יסורי צדיקים באים מענין הגלגולים כי תאמר שובו בני אדם כלומר אחר שכבר הלכו מעולמם יצוה הקב"ה שישובו עוד לעולם השפל כדי שיתקנו מה שפגמו בנפשם מקודם (דברי סופרים ילקוט אליעזר).<br/><b>דכא</b>. גמטריא כ"ה שהוא כ"ה בכסלו, לרמוז שעד חנוכה זמן התשובה (טעמי המנהגים).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ג)
תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד-דַּכָּא וַתּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי-אָדָם:
![<b>אלף שנים</b>. מלשון אם יהיו חטאיכם כשנים אם תתן אותם לנגד עיניך ותתחטא אז יהיו כיום אתמול שיעברו (החוזה מלובלין).<br/><b>אלף שנים בעיניך</b>. ומטעם זה הוי העולם שבע אלפי שנין כנגד בריאת העולם, ובאלף השביעי צדיקים פורחים באויר כנגד שבת של בריאת העולם, וכן ביום שני נברא רקיע ובאלף השני היה המבול, וביום השישי נברא האדם ונתכפר ונכנס לשבת וכנגד זה באלף שישי יבא משיח צדקנו (המלקט).](images/icons/info.jpg)
(ד)
כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה:
(ה)
זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ בַּבּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף:
![<b>בבקר יציץ</b>. כלומר מי שמתחיל לעבוד בוראו בזמן הבחרות אז נמשך גם לימות הזקנה, אבל אם וחלף לערב מתחיל בזקנותו אז ח"ו ימולל ויבש (אור פני משה, משפטים).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ו)
בַּבּקֶר יָצִיץ וְחָלָף לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ:
![<b>כי כלינו באפך ובחמתך נבהלנו</b>. ר"ת גמטריא צ"ח כמספר הקללות שמשנה תורה (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ז)
כִּי-כָלִינוּ בְאַפֶּךָ וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ:
![<b>שתה עונתינו</b>. אלו שעברנו בפועל, וגם עלומינו, מה ששכחנו לעשות או מה שנתעצלנו מלעשות כלומר ביטול עשה הם למאור פניך (ערבי נחל).<br/><b>שתה עונתינו</b>. כלומר בכל חטא שאדם חוטא יש שני פגמים הא' שהוא עושה נגד רצון הבורא ב"ה וזהו עונתינו לנגדך, ועוד שמחשיך ההסתר פנים מלראות באור פני המלך חיים וזה עלמנו למאור פניך (ישמח ישראל ואתחנן).<br/><b>עלומינו</b>. מלשון נעורים (רש"י). או מלשון נעלם (ראב"ע). ואפש"ל שתה עוונתינו לנגדך היום כשאנו חוטאים בבקשה זכור עלומינו חסד נעוריך אהבת כלולותיך תשים שנים אלו למאור פניך (שבט מוסר).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ח)
שַׁתָּה עֲוֹנתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ:
![<b>כי כל ימינו</b>. כלומר כל ימינו נמנים לפי הדברים שאדם מדבר כי ניתן לו שיעור של דיבור, וזה ענין הפסוק כלינו שנינו ע"י שדברנו כמו הגה לפי השיעור הניתן לנו (יוסף תהלות ע"פ רח"ו).<br/><b>כי כל ימינו פנו בעברתך</b>. ולא כמו אברהם אבינו שנאמר בו ואברהם זקן בא בימים (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(ט)
כִּי כָל-יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ-הֶגֶה:
![<b>ימי שנותנו</b>. ולא ימי חיינו כי גם נכלל בזה שינת לילה, ודו"ק (נועם מגדים).<br/><b>בהם</b>. לכאורה מיותר, והוא רמז על שעה אחת בחייו של אדם שאין לך אדם שאין לו שעה, שבשעה א' אדם יכול לתקן כל מה שבא לעולם ובשעה זו מעלה כל ימי חלדו (הרבי מקוצק).<br/>](images/icons/info.jpg)
(י)
יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה:
![<b>מי יודע</b>. היינו כשהצדיק בא לבחינת מי יודע מלשון ויודע בהם את אנשי סוכות (שופטים ח) היינו שבירה, ויכול לשבר בחינת דינים וזה עוז אפיך, וכיראתך עברתך שהעברה שלך הוא כמו הוראת פיו, וכמו שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים כך העברה היא בידם כי הקב"ה גוזר וצדיק מבטל (מהרה"ק הר"ו מרוזין, אסיפת אמרים).<br/><b>וכיראתך עברתך</b>. שיהא לו כל כך יראה כדי להגן כשיעבור על עבירה (מהרי"ן יחייא).<br/><b>וכיראתך עברתך</b>. כלומר כשיראה האדם יעבר עוז אפיך ממנו (מהר"י טיטצאק).<br/><b>וכיראתך עברתך</b>. כלומר כשם שהיראה שלך (הקב"ה) היא מתוך אהבה שאתה ירא שלא יעברו בניך עבירות, כך עברתך מה שאתה מעניש בניך ידידיך היא מאהבה כדי שתקבל אותם בשלמות לעוה"ב, ודו"ק (נועם אלימלך).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יא)
מִי-יוֹדֵעַ עז אַפֶּךָ וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ:
![<b>למנות ימינו כן הודע</b>. כאשר בתחילה הודע בעולם את מנין ימינו ארוכים וכיוון שנאריך ימים נוכל לקנות לב ונביא בתוכם לבב חכמה, ונביא לשון הבאה, (ויש אומרים למנות ימינו כמנין כ"ן שבעים שנה ונמות לפי שיעור ימינו שהן מעט כן תייסר אותנו, וכן (שופטים ח) ויודע בהם אנשי סוכות) עכ"ל רש"י.<br/><b>למנות ימינו</b>. הם ימי ספירת העומר, כן הודע, שעל ידיהם מגיע לדעת שהם תקון השבעה ספירות ואז בשבועות נביא לבב חכמה (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יב)
לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִא לְבַב חָכְמָה:
![<b>שובה ד' עד מתית. שם הויה במילוי אלפין גמטריא מה וכשהוא בשלימות עשרה פעמים מה גמטריא תן שהוא גמטריא מתי, וזהו שובה ד' עד מתי שיחזור ויאיר שם מה בשלימותו (בן איש חי).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יג)
שׁוּבָה יְהוָה עַד-מָתָי וְהִנָּחֵם עַל-עֲבָדֶיךָ:
![<b>אלף שנים</b>. מלשון אם יהיו חטאיכם כשנים אם תתן אותם לנגד עיניך ותתחטא אז יהיו כיום אתמול שיעברו (החוזה מלובלין).<br/><b>אלף שנים בעיניך</b>. ומטעם זה הוי העולם שבע אלפי שנין כנגד בריאת העולם, ובאלף השביעי צדיקים פורחים באויר כנגד שבת של בריאת העולם, וכן ביום שני נברא רקיע ובאלף השני היה המבול, וביום השישי נברא האדם ונתכפר ונכנס לשבת וכנגד זה באלף שישי יבא משיח צדקנו (המלקט).](images/icons/info.jpg)
(יד)
שַׂבְּעֵנוּ בַבּקֶר חַסְדֶּךָ וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל-יָמֵינוּ:
![<b>שמחנו כימות עניתנו</b>. כלומר שמחנו לימות משיחנו כמנין ימות שעניתנו בגלויות וכמנין שנות אשר ראינו רעה (רש"י), ועיין רד"ק שכתב שאי אפשר לפרש כך, וז"ל איני אומר בחשבון הימים שעניתנו כמו שאמר הדרש. ועל זה כתב המגלה עמוקות אלא שלעתיד לבא יתארך היום ויהיה חשוב כשנה וזה שמחנו כימות ימים לגבי שנות ראינו רעה.<br/><b>שמחנו כימות עניתנו</b>. כלומר כשם שהעינוי היה בגוף ובנשמה כך שמחנו בגוף ובנשמה (מהר"י טיטצאק).<br/><b>שמחנו כימות עניתנו</b>. כלומר שבזמן שתשמח אותנו נשאר ענווים ושפלים ולא בועטים בטובה כמו בזמן עניתנו ובכך נוכל לקבל כל הטובות (עץ הדעת טוב).<br/><b>שמחנו כימות עניתנו</b>. כלומר שתחשוב עינויינו של שבירת היצר כאילו זה קום ועשה שקיימנו כל מצוותיך (נועם אלימלך).<br/>](images/icons/info.jpg)
(טו)
שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה:
![<b>יראה אל עבדיך</b>. על ירידת בית המקדש השלישי במהרה בימינו (חזה ציון).<br/><b>יראה אל עבדיך</b>. כלומר שיתגלו טובות גלויות ולא רק טובות נסתרות בדרך כל דעביד רחמנא, ועל זה יהיה והדרך על בניהם של מקום שיקיימו תו"מ (אסיפת אמרים).<br/>](images/icons/info.jpg)
(טז)
יֵרָאֶה אֶל-עֲבָדֶיךָ פָּעֳלֶךָ וַהֲדָרְךָ עַל-בְּנֵיהֶם:
![<b>ומעשה ידינו כוננה עלינו</b>. שני פעמים ומעשה ידינו אחת שתשרה שכינה במעשה ידיהם במשכן ואחת שתהא ברכה במעשה ידיהם (רש"י).<br/><b>ויהי נועם אדני א'</b>. כלומר שיהיא נועם מעשה א' בבית המקדש השלישי ועל ידי זה יתוקן מעשה ידינו בשני בתי מקדשות שנחרבו ודו"ק (חזה ציון).<br/><b>ויהי נועם ד' א'</b>. כלומר שעל ידי קיום מצוות נהיה כמו "כן" ובסיס ומקום מקודש שתשרה השכינה ורוח קודשו יופיע עלינו (באר מים חיים).<br/><b>ויהי נועם, מעשה</b>. בזה אפשר להסביר לשון ברכת המצוות אשר קדשנו במצוותיו כלומר שנתן בנו כח ויכולת לעובדו ועל ידי זה צוונו וכו'. ובדרך אחר אפש"ל, אשר קדשנו במצוותיו, שתקן וסידר רמ"ח אברינו כמצוותיו ועל ידי זה צוונו, ועוד נאמר אשר קדשנו במצוותיו שעשה מכל התורה גוף א' ועל ידי קיום מצוה א' כאילו קיימנו כל המצוות כולם (המלקט).<br/><b>כוננה</b>. טעם כוננה שיהיה שלם על דרך (תהלים קכז) אם ד' לא יבנה בית (ראב"ע) כלומר שהקב"ה הוא הנותן אפשרות ומאמץ להצליח בכל דרכינו (המלקט).<br/>](images/icons/info.jpg)
(יז)
וִיהִי נעַם אֲדנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
קראת? שתף חברים