5713
צור קשר עם תהילים.net
סגולות שירים מאמרים הקדשות תרום לנו תקשורת
יום בחודש יום בשבוע
השם שלך בתהילים שאל בתהילים
חיפוש באתר

העוסק בתורה

 תרום לאמירת תהילים והקדשתך תופיע כאן הוסף הקדשה
אמירת תהילים, סגולות וישועות מתהלים
בשנים קדמוניות, היה רב גדול בעיר אפטא, איש צדיק תמים בדורותיו, את האלוקים התהלך. ויהי הרב ההוא מאוהב על הבריות, ענותו קדמה לכבוד תורתו, הקדים שלום לכל אדם, ואפילו לנכרי בשוק, ומברכו בסר פנים יפות. אוהב תורה ולומדיה, ומקרב את הריקנים שבישראל לאביהם שבשמים, סר עיניו מראות רע בחוטאים ומשתדל להרחיקם מן החטאים. כל ימיו התרחק מן הכיעור והדומה לו, רדף אחרי מעשים טובים, ואם לא עלה בידו לעשות, הביא אחרים לידי מעשה. שעתו היתה בידו ומשל בה ממשל רב, ואף רגע קל מימי חייו לא עבר עליו לבטלה, ופיו לא פסק מגירסא אלא בשעה שעסק במצוה אחרת. ומפני שהתורה היתה חביבה עליו, וידע שכל העולם לא נברא אלא בשביל ישראל שיעסקו בתורה, דרש תמיד בשבח התורה ובשבח העוסקים בה.
ויהי היום, וידרוש הרב דרשה בבית הכנסת, וידבר בשבח התורה ובשבח בני אדם מישראל, העושים לילות כימים ומקיימים את הפסוק והגית בו יומם ולילה פשוטו שמשמעו, ומשליכים על ה' יהבם, והוא יכלכלם. ויטף לעם מוסר על עזבם את לימוד התורה, שהיא עץ חיים למחזיקים בה, ויתבל את דבריו בפסוקים ובמאמרי חכמינו זכרונם לברכה. ויקרא מתוך התעוררות והתלהבות לאמר: "מובטחני שה' אשר נתן תורה לישראל, יתן לכל אלה העוסקים בתורה לשמה לחם לאכול ובגד ללבוש". ויהי שם איש אחד, יהודי פשוט ותמים, שעסק כל ימיו בטיט ובחמר, שהיה חופר באדמה מחוץ לעיר ומביא את הטיט העירה ומוכרו לבריות. ובעבודה הזאת, המפרכת את הגוף ואת הנפש, פרנס את בני ביתו המרובים בדוחק. וישמע האיש את דברי הרב, ויאמן בהם, וילך אל ביתו ויאמר לקימם כפשוטם, ולהקדיש את זמנו לתורה ולתעודה. ומפני שהיה עם הארץ, ולא ידע להגות בתורה, אמר בלבו: "נפשי חשקה בתורה, אך מכיון שאין אני רגיל בה, והעבודה הזאת תכבד עלי, אהגה בתהלים יומם ולילה". ויען אשר חשש פן לא יתנו בני ביתו, להוציא את מחשבתו הטובה לפועל, עלה על התנור הגדול, ישב שם במסתרים ואמר "תהלים" בלחש ביום ובלילה, ולא יצא למלאכתו. כאשר נודע הדבר לאשתו, ותגש אליו ותאמר לו לרדת מן התנור וללכת לעבודתו. אך הוא לא ענה לה מענה, ופיו לא פסק מלומר שירי דוד המלך עליו השלום. בראותה, כי שומע אין לה, יצאה מאת פניו בבכיה גדולה.
למחרת חזרה ובאה אליו בבכיה ובתחנונים, שירחם עליה ועל יוצאי חלציה, ויצא למלאכתו, כי חייהם תלויים בה, אך דמעותיה ותחנוניה היו ללא הועיל; הוא לא פנה אליה ולא שם לב לדבריה. ותדאג האישה מאוד לבעלה בראותה את התנהגותו, את עקשנותו וקשי ערפו, ותחרד חרדה גדולה ותאמר: "אהה ה' אלהים! מה פשעי ומה חטאתי, כי הבאת עלינו את הרעה הגדולה הזאת? אין זאת כי אם רוח רעה נכנסה בבעלי, והוא יצא מדעתו חס ושלום". ותצא מאת בעלה בלב מלא צער ויגון, אך שלטה ברוחה להסתיר את הדבר מעיני זרים, ולא תספר לאדם מכל אשר קרה בביתה.
מדי פעם בפעם היתה באה אליו לדבר על ליבו, ולהוציא מפיו מדוע אין הוא יוצא למלאכתו, אולם הוא ישב על מקומו ולחש את פסוקיו, והיה דומה לו, שאין הוא רואה אותה בכלל. ככה נמשכו הדברים ימים ושבועות, והאישה סבלה סבל רב; עול הבית הוטל עליה, ואין בידה לעשות מאומה. מעולם לא דאגה לפרנסת ביתה, בעלה היה בריא ושלם תדיר, יום יום היה משכים לתפילה, ויצא לעבודה אחרי פת שחרית. עסק במלאכתו כל היום, ובערב היה חוזר לביתו ומוסר לידה את שכר היום, וכך היה מפרנס את בני ביתו מיגיע כפיו. אולם מה תעשה כעת? הפרוטה כלתה מן הכיס, ילדיה נאנחים ומבקשים לחם, ואין פרוטה להשיב נפשם. וכאשר באו מים עד נפש אמרה בלבה: "אלך ואבקש איש, שהוא ימלא את מקום בעלי ויעסוק במלאכתו, עד אשר ירחם השם, וישלח לו רפואה שלימה, ודעתו תשוב אליו כבראשונה". ותעש כן.
ותצא החוצה, ותמצא איש אחד ותאמר אליו: "אם יש בדעתך להרויח די מחיתך ליום, הנה הסוס והעגלה לפניך, קחם ולך אל עמק השדים, בארות בארות חמר. תחפור שם במעדר, ותמלא את העגלה טיט וחמר, תשוב העירה ותמכור את הכל בשוק, ואת השכר נחלק שוה בשוה". ויאות האיש לעשות כדברי, ויאסור את העגלה, ויצא מחוץ לעיר אל מקום החמר. ויהי בהיותו בשדה, ואין איש איתו, ויחפור באדמה, ויגע המעדר בכלי חרס וינפצהו. ויחרד האיש לקול הנפץ, וישא את עיניו וירא והנה כד גדול של חרס לפניו, ואדומים אדומים מפוזרים על הקרקע, ויקרא ויאמר: "אכן יש אוצר במקום הזה". ויכרע על ברכיו, ויאסוף את המטבעות אחת לאחת, וישמין בתוך העגלה, וימלא אותה עד אפס מקום. ויקח את המחצלת אשר איתו, ויכס בה את המטמון, לבל יראה לעיני העוברים והשבים ברחובות העיר. ויאסור את הסוס, שרעה בשדה בעת עסקו במלאכת החפירה, ויאמר לבוא אל ביתו, להסתיר שם את המציאה, ולהעלימה מעיני בעלת העגלה שולחתו. אך מה' מצעדי גבר כוננו, וטרם יכין האיש מעשיו, להסיע את העגלה ממקומה, נשמע קול תרועה מרחוק, והסוס נבהל ונשא את רגליו וברח, ואתו עמו העגלה.
לעת הצהרים עמדה האישה בביתה, ודאגה לשלום בעלה ולפרנסת ילדיה, והנה הגיע לאזניה קול שעטת סוס ורעש אופני עגלה בבואם אל החצר. ותצא החוצה ותרא את העגלה, והנה היא מחוסה במחצלת קנים כדרכה, ובעל העגלה איננו. כראות האישה את העגלה בלעדי האיש, ויפול עליה פחד גדול, ותצעק ותאמר: "אוי לי ואוי לנפשי! מי יודע איזה אסון קרה לבעל העגלה בבוא הסוס הביתה בלעדיו? אמרתי להטיב לי ולביתי, והנה הבאתי עלי רעה תחת טובה". ותיגש אל העגלה לראות מה בקרבה, ותגל את המחצלת ותרא והנה העגלה מלאה מלאה אדומים זהב; ותתחלחל האישה מאוד , ותעמוד כאבן דומם. ויהי בעומדה על יד העגלה, ולבה מלא חרדה ועשתונותיה נבוכו, ויבוא האיש במרוצה נבוך ומבוהל, כולו שטוף זיעה, כמעט אין בו רוח חיים. ויעמוד רגע וישאף רוח, ויספר לה את כל הקורות אותו מן הרגע אשר יצא מביתה עד שובו אליה.
ויחלקו את המטמון ביניהם חלק כחלק, ויתנו תודה לאלוקים על הנס הגדול אשר עשה להם; הקים מעפר דלים, ומאשפתות הרים אביונים, והושיבם עם נדיבי עם. ויתרועעו שני השותפים יחדיו, ויקחו להם מלמד אחד, תלמיד חכם גדול ומפורסם, וילמדם תורה יום יום, וברוב הימים היו תלמידי חכמים מובהקים. ויהיו שניהם עשירים מופלגים כל ימי חייהם, ואנשים נכבדים בקהל עדתם, ויגדלו את בניהם לתורה ולחופה ולמעשים טובים.
כן נזכה כולנו באור ה', ולהנות מידו המלאה והפתוחה הקדושה והרחבה, שלא נבוש ולא נכלם לעולם ועד, אמן כן יהי רצון!
             שלח לחבר
אוהב לטייל ? בא לעשות מזה כסף ! לחץ כעת.
4511
תגיות
ישועות ריב שלח לחבר פחד דוד המלך אמונה תהלים עשיר בניה לימוד בשבת עזרה סגולה אש שריפה שרפה דוד חן אמירה ישועה הטעיה שלום זיווג נישואין יהב יהבו אויבים יהודי תמים למצוא חן תפילה מזמורים מלך לימודים מחלה אויב קמחא דפסחא רבי תהילים דין טוב אלילים שליחת קושי חולי שפע דתי


מקבוצת מפעל הלכה ברשת   ‎©‎ All Rights Reserved, tehilim.net