6870
öåų ÷łų ņķ śäéģéķ.net
ńāåģåś łéųéķ īąīųéķ ä÷ćłåś śųåķ ģšå ś÷łåųś
éåķ įēåćł éåķ įłįåņ
äłķ łģź įśäéģéķ łąģ įśäéģéķ
ēéōåł įąśų

×Ŗהלים בשב×Ŗ

 ×Ŗ×Øום לאמי×Ø×Ŗ ×Ŗהילים והקדש×Ŗך ×Ŗופיע כאן äåńó ä÷ćłä
אמי×Ø×Ŗ ×Ŗהילים, הגולו×Ŗ וישועו×Ŗ מ×Ŗהלים
מעשה באיש אחד ×Ŗם ויש×Ø, י×Øא אלהים מ×Øבים, שהיה ד×Øכו ללמוד כל חמישה הפ×Øי ×Ŗהילים ביום שב×Ŗ קודש לפני הצה×Øים. מנהג אבו×Ŗיו בידו, והיה מדקדק בו לקיימו, כאילו × ×Ŗן מפי הגבו×Øה. פעם אח×Ŗ ישב בשב×Ŗ בבי×Ŗו, הפ×Ø ×Ŗהלים פ×Ŗוח לפניו, והוא קו×Øא בו בטעם ובניגון. והנה נפ×Ŗחה הדל×Ŗ, ונכנהו אצלו או×Øחים לא ק×Øואים, וה×Ŗחילו לדב×Ø ×¢×ž×• דב×Øים בטלים. ומכיון שהיה ×Øגיל לומ×Ø ×Ŗהלים בשעה זו, המשיך באמי×Ø×Ŗו, ×Øק הטה אוזן לדב×Øיהם, ומידי פעם בפעם ה×Ŗ×¢×Øב בשיח×Ŗם. ק×Øא בהפ×Ø, ו×Ŗוך הק×Øיאה שלא שאלה והשיב ×Ŗשובה, לפ×Øקים פהק באמצא פהוק, לפ×Øקים בשליש פהוק, פעם אח×Øי ×Ŗיבה אח×Ŗ ופעם אח×Øי ש×Ŗים או שלוש ×Ŗיבו×Ŗ. ובאופן כזה היה מע×Øב דב×Øי חול בקודש, ונש×Ŗלבו בו דב×Øים בטלים בדב×Øים הקדושים של נעים זמי×Øו×Ŗ יש×Øאל. וכאש×Ø ×™×¦××• האו×Øחים, גמ×Ø ××Ŗ כל פ×Øקי ה×Ŗהילים, הלך לישון שנ×Ŗ צה×Øים, כאש×Ø ××ž×Øו הקדמונים: שינה בשב×Ŗ ×Ŗענוג.


לא עב×Øה שעה קלה, ונפלה עליו ×Ŗ×Øדמה, ושנ×Ŗו נעמה לו. ובשנ×Ŗו חלם חלום, והנה הוא יושב על יד שולחן בחד×Øו, והוא ×Øואה שני בני אדם באים, הולכים ומ×Ŗק×Øבים אליו. ועומדים לשמאלו, לבושם שחו×Ø, צו×Ø×Ŗם משונה, ופניהם זועפו×Ŗ. עוד מעט ובאו שני בני אדם מהצד השני, והם נגשים אליו לאט, ועומדים לימינו. מ×Øאיהם טוב, לבושם נאה ופניהם שוחקו×Ŗ. משעמדו אצלו, הביט ו×Øאה ביד האנשים העומדים לימינו הפ×Ø, שמ×Øאהו כהפ×Ø ×Ŗהלים שלו. ×Ŗמה ×Ŗמיהה גדולה, ואמ×Ø ×œ×©××•×œ או×Ŗם, מהיכן לקחו א×Ŗ ההפ×Ø ××©×Ø ×‘×™×“×. אך בט×Øם ישאלם, פ×Ŗחו א×Ŗ ההפ×Ø ×©×ž×• או×Ŗו לפניו, ואמ×Øו לו: "יק×Øא נא בהפ×Ø ×Ŗהלים זה". ק×Øא בהפ×Ø ×•×ž×¦× במזמו×Øים ×Ŗ×¢×Øוב×Ŗ של מלים, משפטים, פהוקים וחצאי פהוקים, שעל ידיהם נעשו דב×Øי ×Ŗהילה לדב×Øי ×Ŗהלה. שי×Øי דוד המלך המהפ×Øים כבוד אל, נש×Ŗבשו על ידי שיחו×Ŗ חולין שה×Ŗלבו ב×Ŗוכן, ונעשו ח×Øוף וגדוף כלפי מעלה. הש×Ŗומם בק×Øאו א×Ŗ הדב×Øים האלה ושאל: "מי הוא זה ואי זה הוא, אש×Ø ×ž×œ××• לבו לבלבל א×Ŗ דב×Øי אלהים חיים, ולשבש א×Ŗ ההפ×Ø ×”×§×“×•×© הזה?" ענו שני אנשים אש×Ø ×¢×ž×“×• לימינו ואמ×Øו: "א×Ŗה הוא האיש! מפיך יצאו הדב×Øים היום, בלמדך הפ×Ø ×Ŗהלים, כמנהג אבו×Ŗיך, עליהם הב×Øכה והשלום.ׄ אנחנו הממונים על ה×Ŗפילו×Ŗ וה×Ŗהילו×Ŗ, היוצאו×Ŗ מפי יש×Øאל בשב×Ŗו×Ŗ ובמועדים, עלינו לכנהן ולהביאן לפני כהא הכבוד. כלום נאה לך, שנעלה הפ×Ø ×Ŗהלים זה, שעשי×Ŗ או×Ŗו בצלמך ובדמו×Ŗך , למעלה?" אמ×Ø ×œ×”×: "חליה וחה! הפ×Ø ×–×” טעון ש×Øפה, חוהו נא עליי, ואל ×Ŗעלו או×Ŗו לפני מלך מלכי המלכים". כאש×Ø ×©×ž×¢×• שני האנשים העומדים לשמאלו א×Ŗ הדב×Øים האלה אמ×Øו: "אם ההפ×Ø ×˜×¢×•×Ÿ ש×Øפה, גם לפי עדו×Ŗו של בעל הדין, ה×Øי הוא מוקצה, ואהו×Ø ×œ×˜×œ×˜×œ×• בשב×Ŗ, ואיך א×Ŗם מחזיקים או×Ŗו בידכם?".מיד ז×Øקו א×Ŗ ההפ×Ø ×ž×™×“×, והוא נפל וה×Ŗגלגל על הא×Øׄ. אז קפצו שני האנשים שעמדו לשמאלו, שהיו מלאכי חבלה, ה×Øימו א×Ŗ ההפ×Ø ××—×–×• בו ואמ×Øו: "כע×Ŗ ההפ×Ø ×‘×™×“× ×•, ואנחנו נעלה או×Ŗו השמימה, מבלי לשאול א×Ŗ פיך, ונ×Øאה מה יהיה דינך". מש×Øאה האיש א×Ŗ הדב×Ø ×”×–×”, ושמע א×Ŗ דב×Øיהם, ח×Øד ח×Øדה גדולה. ה×Ŗנפל ל×Øגליהם ונ×Ŗחנן להם, שי×Øחמו עליו, ויניחו א×Ŗ ההפ×Ø ×¢×œ הק×Øקע. אך לשוא שח×Ŗ א×Ŗ דב×Øיו, הם ב×Øחו ונעלמו, ושומע לא היה לו. בכה בכי ×Øב, צעק אח×Øיהם, ובצעק×Ŗו ה×Ŗעו×Ø×Ø, ×Øאה והנה חלום. ו×Ŗפעם ×Øוחו, כי ידע שחלום אמ×Ŗ הוא. בעיניו ×Øאה א×Ŗ כל הדב×Øים, שדב×Ø ×¢× האו×Øחים בע×Ŗ למדו א×Ŗ פ×Øקי ×Ŗהלים, והם ×Øשומים ומשולמים ב×Ŗוך פהוקי המזמו×Øים. ויך לב האיש או×Ŗו, ב×Øאו×Ŗו שהוא ח×Ø×£ וגדף א×Ŗ אלהים, ופחד לנפשו מאוד, כי מיש לח א×Ŗ לשונו באלהים חיים ונקה?. קם והלך אל החכם החהיד אש×Ø ×‘×¢×™×Øו, והיפ×Ø ×œ×• א×Ŗ כל דב×Øי החלום, וביקש ממנו עצה ו×Ŗיקון עוד ביום ההוא. שמע החכם א×Ŗ דב×Øיו ו×Øאה א×Ŗ דאג×Ŗו ואמ×Ø ×œ×•: "אל ×Ŗדאג! אהו×Ø ×œ×”×¦×˜×¢×Ø ×‘×©×‘×Ŗ, ואם חטא×Ŗ יש ×Ŗשובה ביש×Øאל, ולה' ה×Øחמים וההליחה. ×Ŗעמוד על ×Øגלך ו×Ŗאמ×Ø ×©×œ×•×© פעמים: "מ×Ŗח×Øט אני על מעשי ה×Øעים, ואני מעיד עלי א×Ŗ מי שאמ×Ø ×•×”×™×” העולם, מהיום ואילך לא אדב×Ø ×¢×•×“ דב×Øים בטלים, בשעה שאעהוק ב×Ŗו×Øה נביאים וכ×Ŗובים ובכל דב×Ø ×©×œ קדושה". ואם ×Ŗעשה כן והח×Øטה ×Ŗהיה באמ×Ŗ ולבל שלם, ולא ×Ŗשוב עוד לכהלה, ו×Ŗנצל מן המשמאילים שפ×Øחו ועלו לקט×Øג עליך בפמליא של מעלה". כך דיב×Ø ×”×—×›×, נחם או×Ŗו וחיזק א×Ŗ לבו, והוא קיבל על עצמו לעשו×Ŗ כאש×Ø ××ž×Ø ×œ×•. מיד ה×Ŗח×Øט על מעשיו, והבטיח שלא יחזו×Ø ×œ×”×•×Øו, וישמו×Ø ××Ŗ פיו ולשונו, ויבדיל בין קודש לחול בכל אש×Ø ×™×¢×©×”. יצא מא×Ŗ פני החכם בקידה ובהש×Ŗחויה, הלך ושב אל בי×Ŗו, ולבו טוב עליו.


במוצאי שב×Ŗ ה×Ŗפלל מע×Øיב, הבדיל על היין, אמ×Ø ××Ŗ הזמי×Øו×Ŗ, ודקדק מאוד שלא להוציא מפיו דב×Øי חול בשע×Ŗ אמי×Ø×Ŗן. אח×Øי העוד×Ŗ מלוה מלכה, עלה על המיטה, ק×Øא ק×Øיא×Ŗ שמע שעל המיטה וישן. בשנ×Ŗו ×Øאה, והנה שני האנשים שה×Øאו לו א×Ŗ הפ×Ø ×”×Ŗהילים המשובש, והשליכוהו לא×Øׄ מחמ×Ŗ מוקצה, ×Øודפים אח×Øי האנשים שה×Øימוהו וב×Øחו. הביט אח×Øיהם, ולבו פחד ו×Øעד ב×Øאו×Ŗו, שההפ×Ø ×¢×•×“ בידי מלאכה חבלה אלה. אך עוד מעט והוא × ×Øגע; הם השיגו או×Ŗם, נלחמו בהם מלחמה קשה, ה×Ŗגב×Øו עליהם ולקחו מהם א×Ŗ ההפ×Ø. אז חפ×Øו חפי×Øה עמוקה, עטפו א×Ŗ ההפ×Ø ×‘×‘×“, וגנזו או×Ŗו באדמה. אח×Øי שכהוהו בעפ×Ø ×”××Øׄ, הלכו ונעלמו מעיניו, ולא ידע לאן הלכו. שמח שמחה גדולה, וה×Øיע לכבודם, וב×Ŗוך ה×Ŗ×Øועה הקיׄ משנ×Ŗו, ו×Øאה והנה חלום, וידע שח×Øט×Ŗו ח×Øטה, ו×Ŗשוב×Ŗו × ×Ŗקבלה. ומן היום ההוא והלאה נזה×Ø ×‘×œ×©×•× ×•, שלא לע×Øבב חול בקודש, לא ×Øק בדב×Ø ×©×‘×§×“×•×©×”, אלא אפילו בשיחו×Ŗ חולין.


וה' אלהים יביט עלינו משמי מ×Øום, י×Øחם עלינו בכל שעה ובכל מקום, י×Øאה בענויינו, ויהלח לנו א×Ŗ כל חטא×Ŗינו, יצילנו מן השגגו×Ŗ והזדונו×Ŗ, ואם חטאנו ועוינו יכפ×Ø ×œ× ×• א×Ŗ החטאים והעוונו×Ŗ, אמן כן יהי ×Øצון אמן ואמן.
             łģē ģēįų
אוהב לטייל ? בא לעשו×Ŗ מזה ×›×”×£ ! לחׄ כע×Ŗ.
5058
śāéåś
יהודי שנאה לאמ×Ø ×Ŗפילה לימוד בשב×Ŗ ייעוׄ אמונ×Ŗ ×Ŗ×Øומ×Ŗ איב×Øים המלך ישועה דוד המלך מו×Ŗ ×Ŗהלים דוא"ל ×Ŗהלים ×Ŗהלים מחולק דפהחה שלום לימוד ×Ŗהלים ×”×¢×Øה הגולו×Ŗ ח×Ŗונה אויב ק×Øיא×Ŗ ×Ŗהלים מעל×Ŗ מזמו×Øים אזה×Øה נגן קמח לפהח טוב player להב×Øיח שב×Ŗ עק×Ø ×©×œ×— לחב×Ø ××”×‘×” הקדשה דוד ×Ŗהילים


ī÷įåöś īōņģ äģėä įųłś   ż©ż All Rights Reserved, tehilim.net