6315
öåų ÷łų ņķ śäéģéķ.net
ńāåģåś łéųéķ īąīųéķ ä÷ćłåś śųåķ ģšå ś÷łåųś
éåķ įēåćł éåķ įłįåņ
äłķ łģź įśäéģéķ łąģ įśäéģéķ
ēéōåł įąśų

עשי×Ø ×œ×ž×“×Ÿ ושואב מים עם הא×Øׄ

 ×Ŗ×Øום לאמי×Ø×Ŗ ×Ŗהילים והקדש×Ŗך ×Ŗופיע כאן äåńó ä÷ćłä
אמי×Ø×Ŗ ×Ŗהילים, הגולו×Ŗ וישועו×Ŗ מ×Ŗהלים
בעי×Ø ××—×Ŗ, ה×Øחוקה ממיזבוז א×Øבעה מילין, ישב עשי×Ø ×ž×•×¤×œ×’, שהיה ×Ŗלמיד חכם גדול, בעל צדקה מפו×Øהם ומוקי×Ø ×Øבנן. לימים, עלה על דע×Ŗו לכ×Ŗוב הפ×Ø ×Ŗו×Øה לשמו, ש×Ŗהיה כולה בקדושה וטה×Øה, שכל מלאכ×Ŗה ×Ŗהיה על טה×Ø×Ŗ הקודש, ולא יוכל איש אח×Ø ×œ×›×Ŗוב הפ×Ø ×Ŗו×Øה כמו×Ŗו. מה עשה או×Ŗו העשי×Ø? הלך וקנה עגלים, שש×Ŗו עוד חלב אמם, והכניהם לדי×Ø ×ž×™×•×—×“. השקם והאכילם, והשהם בבי×Ŗו עד אש×Ø ×”×™×• פטומים, ואז שחט או×Ŗם וחלק א×Ŗ בש×Øם לעניים, וא×Ŗ העו×Øו×Ŗ מה×Ø ×‘×™×“×™ מומחים, י×Øאי שמים, לעבדם ולעשו×Ŗם קלף לשם הפ×Ø ×Ŗו×Øה. כאש×Ø ×”×™×” הקלף מוכן ומהוד×Ø ×‘×‘×™×Ŗו, הביא הופ×Ø ×ž×ž×•×—×”, חד בד×Øא, למדן וי×Øא שמים, והבטיחו ל×Ŗ×Ŗ לו מזונו×Ŗ על שולחנו, כל ימי שב×Ŗו בבי×Ŗו, מלבד פ×Ø× ×”×Ŗ בני בי×Ŗו. ישב ההופ×Ø ×‘×‘×™×Ŗ הגבי×Ø ×™×ž×™× ושנים, ולא עהק בעבודה אח×Ø×Ŗ מלבד כ×Ŗיב×Ŗ ההפ×Ø, והשקיע א×Ŗ כל מעיניו בעבוד×Ŗ קודש זו; עט×Ø ××Ŗ האו×Ŗיו×Ŗ, וכוון כוונו×Ŗ על כל ×Ŗג ו×Ŗג, שעטו עט הופ×Ø ×ž×”×™×Ø, היה פולט. ככלו×Ŗ ההופ×Ø ××Ŗ מלאכ×Ŗ, וההפ×Ø ×”×™×” כלול בהד×Øו, עשה העשי×Ø ×ž×©×Ŗה גדול, וחגג ב×Øוב פא×Ø ×•×”×“×Ø ××Ŗ חג היום הפ×Ø ×”×Ŗו×Øה הזה. ומפני ש×Øצה ל×Ŗ×Ŗ כבוד ל×Ŗו×Øה, הזמין א×Ŗ כל בני העי×Ø ×œ×—×’ היום; "ב×Øוב עם הד×Ø×Ŗ מלך" , אמ×Ø ×”×—×›× מכל אדם.


לפנו×Ŗ ×¢×Øב ה×Ŗאהפו ובאו אל בי×Ŗו כל בני העי×Ø, וביניהם היה גם שואב מים אחד, איש ×Ŗם ויש×Ø, שעהק במלאכ×Ŗו באמונה, והיה ×Øגיל לה×Øבו×Ŗ באמי×Ø×Ŗ ×Ŗהילים. בעל הבי×Ŗ כבד א×Ŗ נכבדי העי×Ø, למלאו×Ŗ בדיו א×Ŗ האו×Ŗיו×Ŗ החלולו×Ŗ שהשאי×Ø ×”×”×•×¤×Ø, ואח×Ø ×›×š ד×Øש ד×Øשה נפלאה לכבוד ה×Ŗו×Øה ולומדיה.


אח×Ø ×”×“×‘×Øים האלו, ה×Ŗחילו לחלק חלו×Ŗ לכל הנאהפים, שישב מהביב לשולחנו×Ŗ, וגם לשואב המים, שישב בקצה השולחן × ×Ŗנו חל×Ŗ לחם. כ×Øאו×Ŗ שואב המים א×Ŗ הלחם אש×Ø ×œ×¤× ×™×•, לא יכול לעצו×Ø ×‘×Øוחו, והלך ונטל ידיו בחשאי, ט×Øם יטלו ידיהם שא×Ø ×”×§×Øואים, כי ה×Øעב הציק לו מאוד, באש×Ø ×œ× אכל כל היום; גם חשב שאיש לא ישים לב למעשהו זה, מפני שהוא יושב מן הצד. אך לא כאש×Ø ×—×©×‘ כן היה; כאש×Ø × ×˜×œ א×Ŗ ידיו, עב×Ø ×‘×¢×œ הבי×Ŗ על ידו, ו×Øאה א×Ŗ אש×Ø ×”×•× עושה, וח×Øה אפו מאוד, ויצעק בקול גדול ויאמ×Ø : "הדיוט! מדוע א×Ŗה קופׄ ב×Øאש? וכי מפני שא×Ŗה מ×Øבה ל ו מ ×Ø ×Ŗ ה ל י ם אדם חשוב הנך? יש בין המהובים אנשי שם, ×Ŗלמידי חכמים ועשי×Øי, וא×Ŗה הולך ונוטל א×Ŗ ידיך לפניהם; לא לחינם אמ×Øו חכמנו זכ×Øונם לב×Øכה: "הדיוט קופׄ ב×Øאש" . כשמוע העני א×Ŗ דב×Øי העשי×Ø, שנאמ×Øו בכעה גדול, הניח א×Ŗ החלה על השולחן ויצא מן הבי×Ŗ. כל הק×Øואים נטלו ידיהם וההבו להעודה, ואיש לא שם לב לעלבון, שהעליב בעל הבי×Ŗ א×Ŗ שואב המים, וגם לא ×Øאו בצא×Ŗו מן הבי×Ŗ. כולם ישבו ונהנו מהעוד×Ŗ מצוה, והפ×Øו איש ל×Øעהו שיחו×Ŗ חולין ודב×Øי ×Ŗו×Øה, וגם בעל הבי×Ŗ ×”×”×™×— דע×Ŗו משואב המים וישכחהו.


ככלו×Ŗ ההעודה יצאו כל הק×Øואים והלכו לבי×Ŗם, ובעל הבי×Ŗ ישב ללמוד א×Ŗ שיעו×Øו הקבוע, שהיה נוהג ללמוד מדי ×¢×Øב בע×Øב. כשה×Ŗחיל לעיין הגמ×Øא אש×Ø ×œ×¤× ×™×•, ולי×Øד ל×Ŗוך עומקה של ההוגיא, שמע פ×Ŗאום קול קו×Øא אליו מבחוׄ. מיד פהק מלמודו, ויצא החוצה ל×Øאו×Ŗ מיהו האיש, הקו×Øא א×Ŗ שמו בחצו×Ŗ לילה. ויהי בצא×Ŗו, ויבט הנה והנה ל×Øאו×Ŗ מיהו הוא הקו×Øא, והנה באה ×Øוח ×”×¢×Øה ואחזה בו, ונשאה או×Ŗו על כנפיה כמה וכמה פ×Øהאו×Ŗ, והעמיד×Ŗו במדב×Ø. בהיו×Ŗו על כנפי ה×Øוח, × ×Ŗבלבלה עליו דע×Ŗו, ולא ידע מה אי×Ŗו, אך ב×Øד×Ŗו ו×Øאה א×Ŗ המדב×Ø ×”×’×“×•×œ אש×Ø ×œ×¤× ×™×•, נפל עליו פחד גדול. וישכב על מקומו מבלי נוע, כי היה כולו שבו×Ø ×•×Øצוׄ; מכף ×Øגל ועד ×Øאש אין בו מ×Ŗום, כי נחבט על הק×Øקע בשעה שנפל משמים א×Øצה. כששבה אליו ×Øוחו, ונפשו שקטה קצ×Ŗ, נשא א×Ŗ עניו ו×Øאה או×Ø ×ž××™×Ø ×ž×Øחוק; ויאמ×Ø ×œ×œ×›×Ŗ אל מקום האו×Ø, אך לא יכול למוש ממקומו. אולם כאש×Ø ×”×¤×—×“ הלך וגדל בלבו, ה×Ŗחזק וה×Ŗחיל לה×Ŗנועע לאט לאט, עד אש×Ø ×”×’×™×¢ אל בי×Ŗ אחד נישא ו×Øם, שהאו×Ø ×¤×Øׄ ד×Øך חלונו×Ŗיו. וישב בחוׄ על יד הקי×Ø, ולא בא אל הבי×Ŗ פנימה, כי אמ×Ø ×‘×œ×™×‘×•, אין זה כי אם בי×Ŗ שדים או מקום משכן גזלנים. וי×Ŗ×Ø ×‘×¢×™× ×™×• אח×Øי מקום ×”×Ŗ×Ø, להה×Ŗ×Ø ×©× מעיני ה×Øואים, והנה שמע קול קו×Øא בבי×Ŗ לאמ×Ø : "פנו מקום לדוד מלך יש×Øאל!". כעבו×Ø ×Øגעים מהפ×Ø ×©×ž×¢ קול ×Øעש , ו×Ŗיכף ומיד ק×Øאו: "פנו מקום ל×Ø' יש×Øאל בעל שם טוב!". ויפן כה וכה ל×Øאו×Ŗ א×Ŗ פני הבעל שם טוב, אך ט×Øם י×Øאה פני איש, ק×Øאו בפנים הבי×Ŗ: "ב×Øוך הבא ×Ø' יש×Øאל בעל שם טוב!" ויט אזנו וישמע קול איש בדב×Øו א×Ŗ הדב×Øים האלה לאמ×Ø: "מפני מה יושב אדם מיש×Øאל בחוׄ? ועל שום מה הביאוהו הנה?". ענה דוד המלך ואמ×Ø: "אני הזמנ×Ŗי א×Ŗ האיש ההוא לדין, ו×Ø' יש×Øאל בעל שם טוב יהיה המליׄ שלו". קבל עליו הבעל שם טוב ללמד הנגו×Øיה על אדם זה.


ישבו לדין, ודוד מלך יש×Øאל קם וטען: "כל ימי בקש×Ŗי מא×Ŗ בו×Øא כל עולמים, שאמ×Øי פי יהיו חשובים לפניו כדב×Øי אלהים חיים, עד אש×Ø ×–×›×™×Ŗי לקבל הבטחה מפיו, שכל מי שעוהק בפ×Øקי ×Ŗהלים, ה×Øי זה כאלו הוא עוהק בנגעים ואהלו×Ŗ". וע×Ŗה היה בעי×Ø ×¤×œ×•× ×™×Ŗ שואב מים אחד, יהודי פשוט ו×Ŗמים, שעהק כל ימיו באמי×Ø×Ŗ ×Ŗהלים, ובא אדם זה והעליבו עלבון ×’×” ב×Øבים, על אש×Ø ×”×•× מ×Øבה לומ×Ø ×Ŗהלים. האיש הזה המ×Øה א×Ŗ פי אל, ואני דו×Øש מכם משפט ולא ×—×”×” למען ישמעו העם ויי×Øאו".


קם זקן בי×Ŗ הדין ואמ×Ø: "לפי הדין ענשו מי×Ŗה בידי שמים, אך עלינו לשמוע גם א×Ŗ דב×Øי ההנגו×Ø". עמד הבעל שם טוב וטען: " מצד הדין הצדק עם ×Øאש בי×Ŗ הדין, אך אם יעשו כדב×Øיו, יצא שכ×Ø ×”×“×™×Ÿ בהפהדו, כי איש לא ידע כמה גדולה הוא מעל×Ŗ אומ×Øי ה×Ŗהלים, וכמה גדול ענשם של כל אלה המקילים ×Øאש באנשים האומ×Øים ×Ŗהלים יום יום. על כן דע×Ŗי היא, שנודיע לאיש הזה א×Ŗ פהק הדין, והב×Øי×Øה בידו לשוב לבי×Ŗו ולמו×Ŗ על מט×Ŗו מי×Ŗה בידי שמים, ואיש לא ידע היב×Ŗ מ×Ŗ×Ŗו, או שיחזו×Ø ×œ×‘×™×Ŗו ויכין העודה גדולה, ויזמין א×Ŗ כל בני עי×Øו, כאש×Ø ×¢×©×” ביום היום כ×Ŗיב×Ŗ הפ×Ø ×”×Ŗו×Øה, ויפייה א×Ŗ שואב המים לעיני כל העם, ויהפ×Ø ×‘××–× ×™×”× א×Ŗ כל אש×Ø ×§×Øה לו הלילה, למען ישמעו העם ויי×Øאו". ההכים בי×Ŗ הדין לדב×Øי ההנגו×Ø; ומיד יצא שליח בי×Ŗ הדין והציע לפני העשי×Ø ××Ŗ פהק הדין, ואמ×Ø ×œ×• שעליו להודיע ×Ŗיכף במה הוא בוח×Ø. בח×Ø ×”×¢×©×™×Ø ×‘×‘×Øי×Øה השניה של הפהק, לפייה א×Ŗ שואב המים לעיני כל העדה, ולהפ×Ø ××Ŗ כל המעשה ב×Øבים. כשקבל עליו א×Ŗ הדין, ו×Øצה לקום ולשאול על הד×Øך המוליכה אל בי×Ŗו, לא יכול למוש ממקומו. הביא לו שליח בי×Ŗ הדין מגן עדן כד מלא מים, ×Øחׄ א×Ŗ בש×Øו במים ההם ושב לאי×Ŗנו, ואח×Ø ×›×š בא עמוד הענן והחזי×Øו לבי×Ŗו.


משהאי×Ø ×”×©×—×Ø ×§×Øא הגבי×Ø ××Ŗ בני בי×Ŗו, וצוה להם להכין כ×Øה גדולה השביל כל בני העי×Ø, ואח×Ø ×›×š הזמין א×Ŗ כל העדה אל ההעודה, ובניהם א×Ŗ שואב המים. בשע×Ŗ ההעודה קם ופייה א×Ŗ שואב המים לעיני כל העדה, והפ×Ø ×‘××–× ×™×”× א×Ŗ אש×Ø ×§×Øה לו אמש בחצו×Ŗ הלילה, בע×Ŗ שב×Ŗו ללמוד א×Ŗ שיעו×Øו הקבוע, אח×Øי ככלו×Ŗ מש×Ŗה ההיום. וישמעו הנאהפים א×Ŗ דב×Øי העשי×Ø, ויפול עליהם פחד אלהים, ויאמ×Ø ××™×© אל ×Øעהו: "אכן גדולה היא זכו×Ŗם של האנשים העוהקים בזמי×Øו×Ŗ דוד מלך יש×Øאל ואנחנו לא ידענו".


למח×Ø×Ŗ × ×”×¢ הגבי×Ø ×œ×ž×–×‘×•×–, וכאש×Ø ×“×Øכה כף ×Øגלו על ×”×£ בי×Ŗ הבעל שם טוב, ו×Øאה א×Ŗ פניו , נפל לא×Øׄ וה×Ŗעלף. וכשהעי×Øו או×Ŗו, וה×Ŗחיל להפ×Ø ×‘××–× ×™ ה×Øב א×Ŗ אש×Ø ×§×Øה לו, וא×Ŗ אש×Ø ×Øאה באו×Ŗו הלילה, הפהיקו ואמ×Ø ××œ×™×•: "ש×Ŗוק! הלא ×Øאי×Ŗך בחוׄ בבואי אל בי×Ŗ הדין של מעלה". ומאו×Ŗו היום ואילך, × ×”×¢ העשי×Ø ××œ הבעל שם טוב, ולא זזה ידו מ×Ŗוך ידו, וכל מעשיו היו נח×Ŗכין על פיו.


בזכו×Ŗם ובזכו×Ŗ כל הצדיקים, החהידים הישי×Øים וה×Ŗמימים, נושע ישוע×Ŗ עולמים, ובלא לציון גואל במה×Øה בימנו אמן
             łģē ģēįų
אוהב לטייל ? בא לעשו×Ŗ מזה ×›×”×£ ! לחׄ כע×Ŗ.
4848
śāéåś
×Ŗהילים אויב ×Øפואה נשמה ×Ŗ×Øומ×Ŗ ישועה ישועו×Ŗ אליעז×Ø × ×™×¦×—×•×Ÿ ללא ילדים מכ×Øים מעלה מלחמה שואב מים שיעו×Øים שונאים שלום הגולו×Ŗ מזמו×Øים מיז'בוז ×Ŗ×Øומו×Ŗ גדוד דוד המלך מהע ×Ŗקנון שנאה ילדים חכמים חולי מעל×Ŗ הצלחו×Ŗ עשי×Ø ×ž×–×ž×•×Ø ×œ×Ŗודה גבי×Ø ×Ŗנאי שימוש לימוד בשב×Ŗ אויבים המלך שלום בי×Ŗ ×Øאש עק×Ø


ī÷įåöś īōņģ äģėä įųłś   ż©ż All Rights Reserved, tehilim.net